אודות היישוב

דף הבית >> אודות היישוב
שנת ההקמה: 1883 
 
שטח שיפוט: 12,000 דונם
 
אוכלוסייה:  1,500 תושבים
 
מקור שם הרשות: מקור השם מספר עזרא פרק ז' פסוק ט' "כי באחד לחודש הראשון הוא ייסוד המעלה מבבל"
 
משמעות סמל הרשות: מפגש תעלות הירדן המזרחית והמערבית, בסמוך למטעי המושבה .
 
רקע היסטורי: המושבה יסוד המעלה הינה הישוב הראשון שנוסד בעמק החולה. קבוצת יהודים מהעיירה מזריץ', פולין, שחלומם היה להיות איכרים עובדי אדמה על שפת אגם החולה שבגליל רכשה ב- 1883 את הקולוניה "מי מרום". זו היתה בבעלות יהודים צפתיים משפחת עבו והאחים מזרחי, שבחרו לחיות מעבודת האדמה כבר משנת 1872.
 
חלומם של המתיישבים הראשונים התנפץ מול קשיי היום יום, העבודה הקשה שלא היו מורגלים בה, הפורעים שבזזו ופגעו בסוכות הגומא ובתי הבוץ בהם גרו בראשית הדרך, המלריה שהפילה חללים רבים. ב- 1887 פרש הברון רוטשילד את חסותו על המושבה הסדיר את העברת הבעלות על הקרקע ובסיומו הוקמו מבני הקבע הראשונים.  ב- 1980 הוקם בית חרושת למי בושם שהופקו משיחי השושנים ,הגרניום והיסמין שנשתלו בשדות המושבה .גם עצי תות רבים ניטעו לגידול תולעי המשי. שיטות עיבוד לא מתאימות , איכות הגידולים וקשיים שיווקיים גרמו לחיסול מפעל הבשמים ולשיתוקה של המושבה למספר שנים. למרות הכל סרבו לנטוש את האדמה, התעקשו והצליחו. ב- 1929 נרכש מתקן שאיבה חדש, דבר שאפשר משק מעורב ובו פלחה, מטעים ומשק חלב. הוקמה אגודה חקלאית שרכשה ציוד חקלאי מתקדם. הבעיה הביטחונית ליוותה את המושבה מראשיתה. ישוב יהודי מבודד ללא כביש ודרך גישה, כשבחורף לא ניתן להגיע אליו לעיתים במשך חודשים. תקופה ארוכה נמצאה המושבה בגבול שבין המנדט הבריטי לצרפתי וכנופיות פעלו בו כאוות נפשן.
 
במלחמת השחרור , יחד עם הישובים האחרים, נאבקה המושבה לבלימת הפלישה הסורית ממזרח והוותה בסיס לכוחות היוצאים צפונה, לכביש מצודת נבי יושע, השולטת על הדרך לכפר גלעדי ומטולה. לאחר מלחמת השחרור ועד מלחמת ששת הימים המשיכה המושבה לספוג הפגזות מהרמה הסורית, ובתקריות שהתפתחו במאבק על המים ועל הזכות לעבד את אדמותינו  ליד הגבול. בבית העלמין של המושבה טמונים ראשונים, מייסדים ובני מושבה. לחופו של האגם המיובש אל מול גולן ניטע גן זכרון לבני מושבה שנפלו במערכות ישראל. ב-1949 מינה שר הפנים מועצה מקומית לניהול ענייני המושבה. שנתיים לאחר הקמת המועצה הוחל ביבוש אגם החולה. בעקבותיו גדלו שטחי החקלאות דבר אשר איפשר קליטת משפחות נוספות, חקלאיות ושאינן חקלאיות. כיום המושבה כבר אינה מבודדת כבתחילה , מסביבה ישובים חדשים, קיבוצים ומושבים היוצרים יחד את מרקם ההתישבות בעמק החולה.
 
שנת ההקמה: 1883.
 
שטח שיפוט: 12,000 דונם.
 
אוכלוסייה: 1,500 תושבים.
 
מקור שם הרשות: מקור השם מספר עזרא פרק ז' פסוק ט' , "כי באחד לחודש הראשון הוא ייסוד המעלה מבבל".
 
משמעות סמל הרשות: מפגש תעלות הירדן המזרחית והמערבית, בסמוך למטעי המושבה.
 
רקע היסטורי: המושבה יסוד המעלה הינה הישוב הראשון שנוסד בעמק החולה. קבוצת יהודים מהעיירה מזריץ', פולין, שחלומם היה להיות איכרים עובדי אדמה על שפת אגם החולה שבגליל רכשה ב- 1883 את הקולוניה "מי מרום". זו היתה בבעלות יהודים צפתיים משפחת עבו והאחים מזרחי, שבחרו לחיות מעבודת האדמה כבר משנת 1872.
 
חלומם של המתיישבים הראשונים התנפץ מול קשיי היום יום, העבודה הקשה שלא היו מורגלים בה, הפורעים שבזזו ופגעו בסוכות הגומא ובתי הבוץ בהם גרו בראשית הדרך, המלריה שהפילה חללים רבים. ב- 1887 פרש הברון רוטשילד את חסותו על המושבה הסדיר את העברת הבעלות על הקרקע ובסיומו הוקמו מבני הקבע הראשונים.  ב- 1890 הוקם בית חרושת למי בושם שהופקו משיחי השושנים ,הגרניום והיסמין שנשתלו בשדות המושבה .גם עצי תות רבים ניטעו לגידול תולעי המשי. שיטות עיבוד לא מתאימות, איכות הגידולים וקשיים שיווקיים גרמו לחיסול מפעל הבשמים ולשיתוקה של המושבה למספר שנים.

למרות הכל סרבו לנטוש את האדמה, התעקשו והצליחו. ב- 1929 נרכש מתקן שאיבה חדש, דבר שאפשר משק מעורב ובו פלחה, מטעים ומשק חלב. הוקמה אגודה חקלאית שרכשה ציוד חקלאי מתקדם. הבעיה הביטחונית ליוותה את המושבה מראשיתה. ישוב יהודי מבודד ללא כביש ודרך גישה, כשבחורף לא ניתן להגיע אליו לעיתים במשך חודשים. תקופה ארוכה נמצאה המושבה בגבול שבין המנדט הבריטי לצרפתי וכנופיות פעלו בו כאוות נפשן.
 
במלחמת השחרור , יחד עם הישובים האחרים, נאבקה המושבה לבלימת הפלישה הסורית ממזרח והוותה בסיס לכוחות היוצאים צפונה, לכביש מצודת נבי יושע, השולטת על הדרך לכפר גלעדי ומטולה. לאחר מלחמת השחרור ועד מלחמת ששת הימים המשיכה המושבה לספוג הפגזות מהרמה הסורית, ובתקריות שהתפתחו במאבק על המים ועל הזכות לעבד את אדמותינו  ליד הגבול. בבית העלמין של המושבה טמונים ראשונים, מייסדים ובני מושבה. לחופו של האגם המיובש אל מול גולן ניטע גן זכרון לבני מושבה שנפלו במערכות ישראל. ב-1949 מינה שר הפנים מועצה מקומית לניהול ענייני המושבה. שנתיים לאחר הקמת המועצה הוחל ביבוש אגם החולה. בעקבותיו גדלו שטחי החקלאות דבר אשר איפשר קליטת משפחות נוספות, חקלאיות ושאינן חקלאיות. כיום המושבה כבר אינה מבודדת כבתחילה , מסביבה ישובים חדשים, קיבוצים ומושבים היוצרים יחד את מרקם ההתישבות בעמק החולה.
 
 
 




מה אתם חושבים על האתר החדש
[תוצאות]

לייבסיטי - בניית אתרים